השם דום מרגרט פונטן שלט בבלט הבריטי במשך יותר מ-40 שנה כאחת הרקדניות הבולטות והבלרינה המפורסמת ביותר של המחצית השנייה של המאה ה-20. השם שלה הוא חצי אחד מהשותפות האגדית עם רודולף נורייב, פונטיין הופכת למוזה המאוחרת של הכוריאוגרף פרדריק אשטון ודמות אייקונית אלגנטית בבלט הקלסי האנגלי.
הקריירה של פונטן החלה כשהיא נבחנה בהצלחה לבלט VIC-WELLS, מה שהפך את הופעת הבכורה שלה בשנת 1934 כפתית שלג במפצח האגוזים תחת דאם נינט דה ולואה. לאחר שאלישיה מרקובה, הבלרינה הראשונה של החברה, עזבה בשנת 1935, הפך את פונטן לפרימה בלרינה של החברה (ומאוחר יותר גם של הבלט המלכותי) והצליחה בתפקידים קלסיים גדולים בבלט. בשנת 1939 רקדה פונטן "אורורה", ג'יזל, אודט/אודיל ומלאה תפקידים מדהימים אצל אשטון. במשך 25 שנות שותפות הכוגיאוגרף והרקדנית יצרו את תפקידיה הטובים ביותר ואת מופעי הבלט הטובים שלו.
החברה לקחה חלק במגורי קובנט גארדן, בביצוע היפייפיה הנרדמת ולאחר מכן וריאציות סימפוניות לסינדרלה, שהציבה את פונטן כאוצר הלאומי והבינלאומי. פונטן לאחר מכן המשיכה להתמודד על התפקיד הראשי כתמרה קרסאבינה בציפור האש (בלרינה של בלט רוסי של סרג' דיאגילב). ב-1961 במסעו של נורייב ללומדון, ראו את פונטן רוקדת עם ג'יזל בהזמנה מיוחדת של דה ולואה, להביא לחייו את אחד השותפויות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של הבלט. הוא טען כי הקריירה של פונטן הוארכה ב-15 שנים כתוצאה מהשותפות הזו והיא ביצעה בלט חדש שבד"כ נוצר לחלקור את הדינמיקה של השותפות, מפורסם ביותר כנראה "מרגרט וארמנד" של אשטון.
פונטן הופיע פעם אחרונה בתחילת 1970 והיא ערקה לפנמה להיות עם בעלה, היא נפטרה בשנת 1991 מסרטן.