ב23 ביוני יצויין יום השנה לאייקון התנועה בוב פוסי שנולד ב1927, לפני כמעט 90 שנה. פוס הוא דחקן, רקדן, כוריאוגף תאטראות מוסיקליים, במאי, תסריטאי, עורך סרטים ובמאי קולנוע אמריקאי. בין עבודות המחול שלו כלולות: משחק הפיג'מה 1954, לעזאזל יאנקיז 1955, איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ 1961, צ'רטי המתוקה 1966, פיפין 1972, קברט 1972, שיקגו 1975. הוא זכה ב8 פרסי טוני על כוריאוגרפיה ואחד על בימוי.
פוסי נולד לשחקן וודביל והתחיל להופיע בוודביל כילד. בשנות העשרה המוקדמות הוא הופיע במגוון רחב של מופעי בורלסקה והחל ללמוד בבית ספר קטן לריקוד אבל במהרה הוא הועבר חבית הספר לריקוד של פרדריך וויבר שבו היה הזכר היחיד.
אישתו השלישית והאחרונה של פוסי, אגדת ברודווי גוון ורדון, עזרה לו להגדיר ולשכלל את מה שמכונה כיום "פוסי",
הסגנון הייחודי שפוסי משתמש בו לכוריאוגרפיה הפך אותו לכזה אייקוני. עם אנרגיה ואמנות פנטסטית, פוסי היה לאחד הכוריאוגרפים הגדולים של המאה הזו, חיקוי אמנותו על הבמה ובקולנוע עשה אותו לאמן בסדר גודל של ואסלב ניז'ינסקי וג'ורג' בלנשין.
כאמן, פוסי מוכר בסגנונו המודרני, אימונים עם כוכב הג'אז ג'ק קול, יצירת חותמת שלא ניתן לטעות בתנועותיו. אוצר התנועות שלו מורכבות מתנועה נוקשה באצבעות, ירך וכתף ויציאות חלשות לצד יתנועות מוגזמות ירך תמוכות בכפפות לבנות ביד אחת. חלק מסגנונו הסטריאוטיפי נולד מסלידה של חלקים מסויימים בגופו כגון כפפות לבנות בכדי להסתיר את ידיו הגדולות ומגבעת מוטה להסתיר את ראשו המקריח. עם זאת, התנועות שלו היו זורמות וזוויתיות ו הסגנון שלו מלא כריזמה.