התפתחות המחול בישראל 1

יום רביעי 30/01/2013 פורסם על ידי: Dancedirect
התפתחות המחול בישראל 1

מאז שנות ה-20 של המאה הזאת ועד היום פעלו, ועדיין מחפשים דרך ופועלים אומנים ישראליים בשטחי מחול שונים.

בהיות ישראל ארץ של הגירה, גם סגנונות המחול היו שונים, בהתאם לארץ המוצא ולצורכי התרבות של קבוצות ההגירה השונות.

התהוות המחול נזקפת לזכותם של אישים בודדים, מארץ מוצא ותרבות שונים, שפעלו ללא תיאום ביניהם. כל אחד, לפי צרכיו ודחפיו האישיים, פיתח נתיב ו/או סגנון משלו, ובכך הניח יסוד לדורות הבאים ללכת בעקבותיו ו/או להשתמש בו כקרש קפיצה להתפתחות נוספת.

התפתחות המחול בישראל הייתה דו-כיוונית: חלוצים יוצאי מזרח אירופה, שהביאו עמם את הריקוד העממי של ארצותיהם, ועולים חדשים שהגיעו בתחילת המאה לארץ והביאו את תרבות הבלט הקלאסי והמחול המודרני, בעיקר זו של גרמניה המחול המודרני, ביסודו, היה אקספרסיוניסטי. לעומתם, היו יוצרים ילידי ארץ-ישראל, שנשמו מילדותם את נוף הארץ ואת הנוף האנושי הארצישראלי על מרחבו הסביבתי, וניסו להטמיע נופים אלה ביצירות מחול ובסגנון מקורי ארצישראלי. בה בעת עשו ניסיונות ליצור דמויות תנ"כיות ולתת ביטוי גם לסיפורי התנ"ך במחול.

הדואליות בין יוצרים המשתמשים בשפה האומנותית של המחול המודרני והבלט הקלאסי, לבין אלה המנסים ליצור בשפת תנועה מקורית - נמשכת גם כיום. בשנים הללו הייתה גם התפתחות של הריקוד העממי.

עוד בשנות ה-80 של המאה שעברה, עם עליית הבילו"יים, החל המחול העממי להיארג בנול העשייה של היישוב היהודי. על מחול זה לא חלה רק השפעת ארץ מוצאם – רוסיה, אלא גם השפעת תרבותם של ארצות מזרח אירופה. הם רקדו את ההורה, הקראקוביאק, הפולקה והקוזאצ'וק. גם לחני הריקודים היו בעלי אופי מזרח- אירופי-רוסי, פולני-רומני וכו'. אבל מה שעשה ריקודים, שירים ולחנים אלה לארצישראלי, היה התמליל ששונה לעברית. לכן, לחלוצים הייתה תחושה שהם יוצרים תרבות חדשה.

אחד הראשונים שפעלו תוך מודעות בתחום של יצירת מחולות חדשים בראשית שנות ה-20 היה ברוך אגדתי. אגדתי היה הרקדן והכוריאוגרף הראשון שיצר בארץ-ישראל בסגנון מקורי אומנותי (אקספרסיוניסטי במהותו ומושפע מהתפתחות סגנון זה בעיקר בגרמניה), ובהמשך הדרך רקד דמויות מהנוף היהודי והלא יהודי של ארץ-ישראל בשנות ה-30. לריקודים אלה השתמש גם בשמות עבריים כגון: אקסטזה תימנית, מלווה מלכה, תפילות שחרית, בכחאנאליה עברית ועוד. נראה שרצה לבטא את חיי היישוב היהודי שחי בתוך היישוב הערבי. הוא גילם דמויות של יהודים ממזרח אירופה, של חלוץ עברי, ערבי מיפו, יהודי תימני ונסיך פרסי. כמו כן הכין סקיצות כוריאוגרפיות לריקודים על נושאים ודמויות תנ"כיות. לריקודי העם שהחלו להתהוות אז, הוא "תרם" את הריקוד "הורה אגדתי". לזכותו נזקפת גם ה"עדלאידע", וכן הנשפים לבחירת מלכות יופי שנקראו "אסתר המלכה".

אגדתי היה היוצר הראשון שהבין כמה רבות האפשרויות התרבותיות הגלומות בפסיפס החברתי והעדתי בארץ-ישראל, הרקדן הראשון שרקד בסגנון המחול המודרני/ישראלי עם סגנון ונושאים מקוריים, והכוריאוגרף הראשון בארץ שיצר בסגנון מודרני זה.

ראשית דרכו האומנותית בארץ-ישראל לא צלחה במיוחד, ובהמשכה נודה על-ידי היישוב. רק לאחר שקצר הצלחה באירופה, קיבלו את עבודתו גם בא"י. לאחר יובל שנים קרה הדבר גם ללהקת ענבל בניהולה האומנותי של שרה לוי-תנאי. כנראה שלפתגם "אין נביא בעירו" יש מהלכים רבים בתוכנו.

 

ההורה

מקור המילה הורה הוא ביוונית ופירושה מחול מעגל. מספר הרוקדים יכול לנוע מארבעה רוקדים ועד למאות. מקורה במחול עם וולאכי ובמחולות עם בלקניים.
ישנם סוגים שונים של הורה. ניתן למצוא מחולות מעגל או שרשרת הנושאים שם זה (הורה או "הורו") בכל ארצות הבלקן. יש המעידים על הימצאותם של כ- 1600 צורות שונות של הורה. (בהט רצון 2004).

ריקוד ההורה במקומות אלה מגוון מבחינה מוזיקאלית ותנועתית. חלק מהריקודים הנם בעלי משקל סימטרי ואחרים, בעלי משקל א- סימטרי. רבים הם בעלי משקל 2/4 אך ישנם חלק במשקל 7/16 או 9/16.
הצורה הבסיסית של ההורה ברומניה ובארצות הבלקן הייתה מעגל.

ריקוד ההורה בארצות אלו משמשת כדי לסמל תפקודים חברתיים ואתניים כחלק ממעגל החיים: נערים בגיל ההתבגרות נכנסים למעגל ההורה כסימן לכניסתם לעולם המבוגרים. אצל הנערות, השתתפות בריקוד זה מעידה על בשלות לנישואין. אדם אשר סיים את תקופת אבלותו יצטרף למעגל הרוקדים כחלק מטקס הסיום. ההורה נושאת עימה גם תפקידים מוסריים בשמירה על החברה כגון: אדם שהפר את חוק נישואיו ובגד, אינו מורשה להשתתף עם שאר הרוקדים. באם יכנס למעגל,יפסיקו הרוקדים האחרים את ריקודם (בהט-רצון, 2004).

ההורה בישראל
מאז כינונה של מדינת ישראל ואפילו לפניכן, נתפש מחול ההורה כמושג המסמל את ישראל ואת ההוויה הישראלית.
למבנים הכוריאוגרפים העיקריים של ההורה - מעגל, שורות, זוגות, הייתה משמעות חברתית:
המעגל אפשר שוויון, דבר שניתנה לו חשיבות רבה בתורה, וחשיבות לא פחותה בימי העליות הראשונות הסוציאליסטיות. ראשיתה של ההורה הינה בשתי מסגרות שונות. מסגרות אלו יחסו להורה חשיבות רבה, כל קבוצה מסיבותיה שלה, אך גם מכאלו המשותפות לשתיהן. המסגרות הן, קבוצת החסידות ואנשי העלייה הראשונה.

העליה הראשונה:
ההורה התחילה בתנועות הנוער היהודיות החלוציות בחו"ל, ומתנועות אלה הגיעה מאוחר יותר אל המתיישבים אשר החלו להיאסף בארץ ישראל, בתקופה זו.
צורתו של ההורה, התאימה לערכים בהם האמינו - המעגל מסמל שוויון ושותפות בין הרוקדים - אין סולנים ואין מוביל.

אצל החלוצים ההורה התאימה כסמל לשיתוף שהיה מבוסס על שוויון. בנוסף היא גילמה עבורם את כל מה שנתפש בעיניהם כשחרור מהגלות ויצירה של חברה חדשה ומגובשת. "הקבוצה" היא זו אשר הייתה תחליף לבית שעזבו. ריקוד ההורה אשר אפשר את הדינאמיקה החברתית של ה"ביחד". מעין סמל למסגרת חדשה ובעיקר ישראלית.

חצרות החסידות:
הורה נרקדה בחצרותיהם של החסידים אשר "שאלו" את ההורה מהסביבה הלא יהודית במקומות מושבם. החסידות מרדה בלמדנות שהייתה מקובלת ביהדות ומטרתה הייתה לקרב את ההמונים אל התפילה בדרך של שוויון ומתוך שמחה והתלהבות (בהט רצו, 2004). ההורה התאימה למילוי צרכים אלו: מבנה המעגל סיפק את השוויון החברתי והלחנים תרמו את השמחה.

ההורה לאחר קום המדינה
בשנים הבאות שלאחר קום המדינה, נוצרו והתפתחו ריקודי עם ישראלים נוספים אולם ההורה תמיד נתפשה כסמל לכל שאר הריקודים ותמיד רקדו אותה ראשונה. הקיבוצים והמושבים,בעיקר כאלו שהיו בגליל ובעמקים, אמצו אל ליבם ריקודים אלה כחלק משמעותי מן ההווי התרבותי שלהם.

בעשורים האחרונים, בד בבד עם השינויים שחלו בחברה הישראלית, איבדה גם ההורה את מרכזיותה בהוויה התרבותית. כיום נרקדת ההורה בעיקר בלהקות פולקלור, אשר פועלות על בסיס מקצועי. להקות אלה שמו להן למטרה לשמר ולטפח את מחול העם הישראלי.

נא להשאיר תגובה...

תגיות:ריקוד, מחול בישראל, דאנסדיירקט, ריקודי-עם, הורה, התפתחות המחול בישראל

פרסומים קשורים

בגדי ריקוד לגברים
לרוב רקדנים גברים מרגישים קושי לאור העובדה שיש משמעותית פחות אפשרויות של בגדי ריקוד לגברים מאשר לנשים. בעוד בגדי הבייסיק של מותגי בגדי הריקוד בד&quo ...
מיומנה
מיומנה היא קבוצה רב-תרבותית שנוסדה בשנת 1996 בתל אביב ע"י אילון נופר ובועז ברמן ששאפו ליצור מופע שישלב אלמנטים אומנותיים מתחומים שונים ויהיה מב ...
החיים במכללות ריקוד מקצועיות
לרקדנים רבים מעל גיל 16, השנה החדשה מפרטת אודישנים למכללות מקצועיות. תלמידים רבים המעדיפים לקבל את אישורי ההרשמה שלהם בתחילת החודש מאי, כבר שמעו מהמכל ...
למה לרקוד?
קודם כל, והכי חשוב, ריקוד עושה אותנו מאושרים! אנחנו זוכים לעשות משהו שאנחנו אוהבים כל שבוע, ללבוש תלבושות יפות ונוצצות, לשפר את טכניקת הריקוד שלנו ואת ...