מחצאיות הטוטו המסנוורות והכתרים הנוצצים של קלאסיקת הבלט הגדולה ליצירות המודרניות של בגדי גוף בצבע עור ונעלי בלט רכות, הפופולריות של המחול נראית גדלה במהירות. ניתן לטעון, כתוצאה מהויראליות של המדיה החברתית וניסויים חדשניים שמתקיימים באולפנים בכל רחבי העולם, הקעהל של הבלט הוא שותף ליצירה פנטסטית וחווית צפייה.
למרות המודרניזציה שהבלט עובר, למשל כתוצאה מהמחול האקראי של הכוריאוגרף ויין מקגרגור, הבלט המלכותי של אנגליה בשנת 2006, ברור כי הקלאסיקה של הבלט העולמי מסוגלת לספק את הרעב של הקהל. השפעתו של מקגרגור על הריקוד במאה העשרים ואחת לא מוטלת בספק, ואילו עבודתו היא טכניקה יוצאת דופן ולחלוטין משכנעת, הרפרטואר של הבלט המלכותי כולל בתוכו יצירות מהתקופה שהתגורר שם. קלאסיקות כמו אגם הברבורים, היפיפה הנרדמת ומפצח האגוזים הן שלוש הפקות ידועות ואהובות אשר גרמו להן להישאר במסגרת רפרטואר הבלט לשנים הבאות.
הריקוד מגיע לקהל רב גם דרך המדיה החברתית, מה שהופך אותו לנגיש. פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, ופלטפורמות שונות אחרות יכולים לתרגם את אמנות הביצוע ולהעניק הזדמנות לרבים שלא מתאפשר להם לגשת לריקוד המקורי. לדוגמה, ללהקות מחול יש חשבונות טוויטר עם אלפי עוקבים, שיכולים ללמוד על שגרת חיי הלהקה, חזרות ושיעורים - אפילו מייסד טוויטר הוא מעריץ בלט!
בלט קלסי נתפס בעבר כתרבות גבוהה, ולא אחד הפופולריים, אך גם זה משתנה. הבלט המלכותי הוקרן באינטרנט בזמן אמת בשנת 2012, וסיפק ל- 200,000 אוהבי ריקוד ומעריצים הזדמנות להציץ לחיי האימונים של רקדני בלט מקצועיים. הפקת הסרט הברבור השחור בכיכובה של נטלי פורטמן גם הסעירה את עולם הבלט, הסרט מתאר ??את סביבת הבלט כאלימה ומניפולטיבית, אבל בסופו של דבר הבלט הצליח להגיע לקהל רחב יותר ולהגדיל את הפופולריות שלו. המשחקים האולמיפיים בלונדון 2012 חשפו גם הם שינוי תרבותי שעבר הבלט כתוצאה מהשפעתו על תחומים רבים. שחיין הנבחרת הבריטית יאם טאנקוק גילה כי שיעורי בלט נכללו באימונים שלו, מנהל ביה"ס למחול המלכותי ברמינגהאם, מתיו לורנס יצר תוכנית אימונים לפרנקי ג'ונס האלוף הבריטי חמישה פעמים בהתעמלות האומנותית, לקראת המשחקים. הריקוד ללא ספק פונה ובהישג יד הקהל רחב.